שמונה מפגשים, שמונה אמנים, שמונה דרכים להיכנס אל אחת התקופות הסוערות באמנות
קורס מיוחד זה מאפשר להכיר את האמנות העכשווית לעומקה, זוהי תקופה מגוונת, מאוד לא אחידה ורבת פנים שאי אפשר להגדיר אותה במשפט וגם לא בהרצאה אחת. אנו ננסה להבין את התקופה הזאת בדרך אחרת, נתמקד בכל הרצאה באמן אחד, בביוגרפיה שלו בהקשרים ההיסטוריים פילוסופיים פסיכולוגיים אמנותיים וסגנוניים המאפשרים ניתוח עמוק ורחב אופקים של יצירתו. ודרך אמנים שונים נקבל יחד איזו תמונה רחבה יותר של תקופה עשירה וסוערת, זהו קורס שיש בו קצת מהכל: סנסציה, רכילות, סקס ואלימות, היסטוריה תיאוריה ופילוסופיה. קורס שהוא חגיגה של אהבת אמנות והעמקה.
הרצאה ראשונה: מחוץ למערכת: הנרי דארג’ר ואאוטסיידר ארט
נפתח את הקורס בדמותו יוצאת הדופן של הנרי דארג’ר — אמן שחי חיים כמעט אלמוניים והותיר אחריו, לאחר מותו, עולם יצירתי עצום, מורכב ומטריד. דרך סיפור חייו ועבודתו נדבר על אאוטסיידר ארט, על יצירה המתקיימת מחוץ לממסד ומחוץ לשדה האמנות, ועל הקשר החמקמק שבין ביוגרפיה, בדידות, פנטזיה ואובססיה. נשאל גם מה קורה ליצירה פרטית לחלוטין ברגע שהיא הופכת ל”אמנות”.
הרצאה שנייה: גוף, מכונה ופואטיקה: רבקה הורן
רבקה הורן היא אמנית מרכזית שנעדרה עד כה מהדיון שלנו, אף שעבודתה נוגעת ברבים מהנושאים שמלווים אותנו: הגוף, פגיעוּת, תשוקה, תנועה, חלל ופואטיקה. נצלול אל הפסלים, המיצבים, הפרפורמנס והקולנוע שלה, ואל האופן שבו היא מרחיבה את הגוף, מגבילה אותו וממציאה עבורו איברים ומנגנונים חדשים. דרך עבודתה נבחן את המפגש בין גוף למכונה, בין אינטימיות לאיום ובין חומר לדמיון.
הרצאה שלישית: לצייר סיפור: פאולה רגו
הרצאה על כוחם של סיפורים ועל האפשרות של ציור לספר אותם מחדש. דרך יצירתה של פאולה רגו נפגוש אגדות, מיתוסים, זיכרונות, יחסי משפחה, מיניות וכוח — ונראה כיצד חומר סיפורי מוכר יכול להפוך לדימוי אישי, טעון ולעיתים מטריד. נדבר על הדמויות הנשיות החזקות של רגו ועל האופן שבו היא משתמשת בסיפור כדי לעסוק בנושאים חברתיים, פוליטיים ופסיכולוגיים מבלי לוותר על המסתורין של הציור.
הרצאה רביעית: הבשר והנפש: לוסיאן פרויד
אמן שכמעט אינו דורש הקדמה, אבל בהחלט מזמין התבוננות ממושכת. נבחן את הדרך שבה לוסיאן פרויד הפך את ציור הדיוקן והעירום לזירה של חקירה אינטנסיבית של גוף, נוכחות ואינטימיות. נדבר על היחסים עם המודלים שלו, על משך הישיבות הארוכות, על הצבע שהופך כמעט לבשר, ועל המתח שבין מבט חסר רחמים לקרבה עמוקה. דרך פרויד נשאל מה פירושו באמת להתבונן באדם אחר.
הרצאה חמישית: ציור שחושב על ציור: מארק טנסי
אמן שנגענו בו שוב ושוב, אבל טרם עצרנו לצלול אל השיחה המורכבת שהוא מזמין. טנסי בונה ציורים שנראים לעיתים כמעט קלאסיים, אך למעשה פועלים כחידות אינטלקטואליות מלאות בציטוטים, אירוניה ומשחקים עם תולדות האמנות. נפרק כמה מעבודותיו ונראה כיצד הוא משתמש בציור כדי לחשוב על ציור — על מקוריות, ייצוג, פרשנות, תיאוריה והאופן שבו אנחנו לומדים לקרוא דימויים.
הרצאה שישית: יופי, גועל ותשוקה: ג’ון קארין וליסה יוסקביץ’
הרצאה שתוקדש לשני אמנים בעלי חשיבות רבה עבורי, ששניהם עוסקים בדמות האנושית ובמסורת הציור — אך עושים זאת בדרכים שונות מאוד. אצל קארין נפגוש גוף מוגזם, גרוטסקי ולעיתים פרובוקטיבי; אצל יוסקביץ’ גוף חושני, פנטסטי ולעיתים כמעט בלתי אפשרי. דרך שניהם נדבר על טעם טוב וטעם רע, אידיאלים של יופי, מיניות, קיטש, מסורת ציורית והאפשרות להשתמש דווקא במה שמעורר אי־נוחות כדי לייצר ציור מורכב.
הרצאה שביעית: בין צילום לציור: גרהרד ריכטר
אחד האמנים המשפיעים והמורכבים של המחצית השנייה של המאה ה־20. דרך המעברים של ריכטר בין ציור פיגורטיבי להפשטה, בין תצלומי משפחה לדימויים היסטוריים ובין דיוק מטעה לטשטוש, נדבר על זיכרון, אמת ודימוי. נבחן גם את יחסו להיסטוריה הגרמנית ולצילום ונשאל כיצד אפשר להמשיך לצייר בעולם שכבר מוצף בדימויים.
הרצאה שמינית: אמנות בלי מעצורים: Young British Artists
נסיים עם הדור שטלטל את עולם האמנות הבריטי בשנות התשעים והפך אמנות, כסף, תקשורת ופרובוקציה לתערובת שקשה להפריד בין מרכיביה. דרך דמיאן הירסט, ג’ני סאוויל ואמנים נוספים נבחן עבודות העוסקות בגוף, מוות, חומר, מיניות וזהות, וגם את השינוי שחל במעמדו של האמן עצמו. נדבר על סנסציה, שוק האמנות ותקשורת, אבל גם על השאלה מה נותר מהעבודות כאשר הפרובוקציה הראשונית שוככת.
