אוסנת יהלי־סרבגילי, ילידת 1974, חיה ויוצרת בתל אביב.

ציוריה הוירטואוזיים והאשלייתיים של יהלי-סרבגילי עשוים בהקפדה, בטכניקה איטית ומדוייקת בצבעי שמן. יהלי-סרבגילי יוצרת קומפוזיציות מאוזנות וסטטיות שמתארות חדרי המתנה, מבואות, וחללי משרדים יום-יומיים בירוקרטיים ואפורים, מנוכרים וריקים מאדם. גם כאשר היא מציירת חלל מפואר כמשכן הכנסת, נוכחת בו תחושה של עושר מזוייף, מעין גרסה ישראלית ליופי שמתיימר להיות ״לא מפה״. למרות שציוריה נעדרים לחלוטין מדמויות, לעתים מופיעים בהם סימני חיים כמו עציצים או אדניות – אך גם אלו נראים מלאכותיים, מתים.

קירות השיש בציורי של יהלי-סרבגילי, המתיימרים לשוות הוד והדר לחללים המצוירים, נראים כעטיפה כבדה ודוממת, והחומר נראה זר לסביבתו המוזנחת. בציוריה של יהלי-סרבגילי הרושם הראשוני, הריאליסטי בקיצוניותו, חושף תחתיו גם הפשטה גיאומטרית של צירים אנכיים ואופקיים, ובמבט מקרוב – מתגלה כעשיר בהמצאות ושיטות ציור שונות, מנת ליצור את המשטחים האשלייתיים של השיש ושאר החומרים.

למרות המשמעת הקפדנית שבה עשויים הציורים – אין כאן שיטה אחידה, וכל מרקם מזמן הרפתקה ציורית חדשה.